An Evolution In Human Thinking - Hebrew
אבולוציה של החשיבה האנושית
מאת הארי פאלמר
ב-1986, שנה לפני שהארי הציג לעולם את קורס האווטר, שחיבר בין אנשים, יצר פאלמר את סיעור המחשבות וחיבר אותם סביב מטרה משותפת. התוצאה היתה מיזוג עמוק ומדהים של הכרות אינדיבידואליות למודעות משותפת ורבת עוצמה. בהמשך, לאחר שצברו פופולאריות, ניתן כיום למצוא קבוצות של סיעור מחשבות בכל רחבי העולם.
היסטוריה קצרה
גרעין ראשוני זה של חקרנות שזרע את הזרע לפרויקט סיעור המחשבות ב-1986 נולד כתוצאה מדיון על איך אורגניזמים מפתחים דפוסים שונים בתחרות ההישרדות. יצורים מסוימים מפתחים צבעוניות שונה לצורך הסוואה, אחרים שורדים בזכות יכולתם להימלט באמצעות רגליים או סנפירים, אבל היכולת בעלת העוצמה הרבה ביותר היא היכולת לחשוב. תוך כמה אלפי שנים, העניקה החשיבה עליונות לכל גזע שאימץ אותה ופיתח אותה
.האם יש דרך לשפר את יכולת החשיבה? האם יש לה פוטנציאל להשתחרר עוד יותר מכבליה? כמה חיוני יהיה עבורנו לשחרר את הפוטנציאל החסום הזה? בסערת האבולוציה האינסופית, הזמן והאירועים לא רק שהעמידו במבחן את ערך ההישרדות המיידי של אמצעי ההישרדות של כל גזע, אלא מעמידים במבחן גם את התוצאות לטווח ארוך.
הפיכת האמצעי שאיפשר לגזע האנושי לשרוד ולשלוט על יתר הגזעים למנגנון תחרות בין בני הגזע שלנו עצמו, הייתה אולי המיפנה השגוי שהוביל להכחדה עצמית.
כך יכולה החשיבה להצטרף למועדון העצום של דרכי הישרדות שנכשלו במבחן הסופי. הכתובת האירונית על קברותינו תהיה: פה נטמן המין האנושי, שהוכחד על ידי יכולת ההישרדות שלו.
אז הזרע הראשוני של החקירה היה כזה: האם יש דרכים יותר יעילות (הגיוניות, שיתופיות, מלאות חמלה) כדי לחשוב? דרכים שתוצאותיהן לטווח הארוך לא תובלנה להכחדה? כך החל הדיון הראשון. אבי אבות כל סיעורי המחשבות.
שבעה אנשים הוזמנו להיפגש בחדר ישיבות בספריה כדי להשתתף בפרויקט מחקר. כמארגן, קראתי להם את ההצהרה הבאה:
" יש הוכחות נסיבתיות לכך כי ניתן ליצור תיאום בין תפוקה של כוח ממקור אחד לבין תפוקה של כוח ממקור אחר ולקבל סה"כ יותר כוח מאשר כל אחד מהמקורות מסוגל להפיק לבדו. לדוגמא: מטוס רב מנועי, גנרטורים המחוברים למאגר אנרגיה, קבוצת סוסי עבודה, עדת כלבים, חוטים המרכיבים חבל וכד'.
"נשאלת השאלה, האם ניתן ליישם את אותו עקרון תיאום לגבי החשיבה האנושית"?
• • • • •
מדוע זה עובד
היכן שהוא מתחת לאמת האולטימטיבית של הוויה טהורה, שאינה ניתנת להגדרה ולביטוי, נמצאות הנחות היסוד ונקודות ההתייחסות המניחות את היסוד להכרה ולאופן בו אנחנו חווים את המציאות. תגלו שהנחות ונקודות התייחסות ארכיטיפיות אלה זהות במידה ניכרת אצל כל בני האדם. בסיעור המחשבות קרויים ארכיטיפים אלה של ההכרה coresepts (core= ליבה או גרעין, והמלה coresept היא קיצור של core-consept דהיינו - תפישת גרעין), והכוונה לתפישה שבבסיסם של קבצים מנטליים, מבעדם כל אחד מאיתנו יוצר, תופש ומפרש מציאויות שונות.
כל קובץ הכרה הוא ייחודי בהופעתו והשפעתו החיצוניים, אבל ליבותיהם דומים, אם לא זהים. התנסות אישית בעולם יוצרת קבצים אלה, שכבה על גבי שכבה: החלטות, הנחות, שיפוטים, תגובות, התייחסויות, אמונות, כאבים, רגשות ותופעות מנטליות אחרות.
המציאויות שאנחנו מבינים באמצעות קבצי הכרה אלה (נקודות מבט) הם הרבה פעמים מרוחקים מאוד מטבע הדברים כפי שהם מתקיימים ומתקשרים למעשה. לדוגמא, אנחנו עשויים לפרש את מעשיו של אדם אחר כאיום וכבעלי כוונות זדון כאשר למעשה, הם אינם כאלה. נפנוף לגירוש זבוב יכול להיתפש כתנועה מאיימת. ברכה בלתי מובנת עלולה להישמע כמו עלבון.
הקבצים שלנו עשויים לגרום לנו לאינדוקטרינציה שתצמצם את נקודת המבט שלנו על המציאות, את הפרשנות שלנו לגבי מה שאנחנו קולטים, לנקודת מבט אחת. "בסדר" ו"לא בסדר" נכנסים לתמונה, והחשיבה נהפכת ללוחמנית. הפרט אינו מסוגל לראות את הקבצים הללו או לחשוד בקיומם. הוא מתייחס אליהם כאל עובדה הקשורה לאישיות או לאופי. פעמים רבות בוחנים אותם תוך מתן עודף חשיבות.
הסכנה שבקבצים מנטליים אלה היא שהם מקבעים את החשיבה של הפרט לטווח צר של אפשרויות. הם מערפלים את הסיבה הטבעית האמיתית של ההתנסות והאירועים. למשל, מה באמת גורם לזה. סלע המחלוקת של חשיבה אינטליגנטית הוא היכולת לגלות את הטבע הנסיבתי של דברים. מדוע זה קרה? מה גרם לזה לקרות? איך אפשר לגרום לזה לקרות שוב? מה ימנע מזה לקרות שוב? למה נגרום אם נעשה זאת?
כאשר פרטים מנסים לענות על שאלות אלה, הקבצים מעוותים את התפישה ומתרגמים את החשיבה לפרדיגמה אישית שלא בהכרח תשקף את האופן בו
הדברים באמת פועלים. תירוצים, אשמה והסברים מתנצלים תופשים את מקומן של הבנות. הצלחה וכישלון הופכים לעניין של מזל יותר מאשר לעניין של תוצאה ניתנת לניבוי.
התוספת המצטברת של כל הכרה היא ייחודית במופעה החיצוני ובהשפעתה, אבל הליבה שלהם דומה, אם לא זהה.
לפרטים, במיוחד לפרטים מרקע כלכלי וחברתי שונה, יש יסודות ושכבות שונים בקבצים המנטליים שלהם - חוויות אישיות שונות וזיכרונות שונים, אמונות שונות, גישות שונות. הבדלים אלה גורמים לעיוותים ייחודיים ופירושים מסוכסכים הנשענים על פרשנות מוטעית של המציאות. לפיכך פרטים, מעצם טבעה של תודעתם האישית, אינם נוטים להסכים. זוהי הזרימה הטראגית שהופכת בסופו של דבר את החשיבה למסוכנת לגזע. סיעור מחשבות הוא
שיטה לפלס דרך בין ההבדלים האישיים המשפיעים על החשיבה ולחשוף את תפישות הגרעין המשותפות. גילוי תפישות הגרעין הללו גורם להבנה עמוקה יותר, בהירה יותר ומלאת חמלה יותר של המציאות.
בתהליך סיעור המחשבות, נשטפים עיוותי תפישת המציאות האישיים של כל אחד. ואם סיעור המחשבות התרחש תוך תיאום ולא נשלט על ידי דעתו של אדם מסוים, נוצרת הבנה יסודית יותר של איך הדברים באמת פועלים.
כמו בהכרה האינדיבידואלית, הכרה קולקטיבית של סיעור מחשבות מתפקדת במיטבה כאשר יש לה כיוון ומטרה - רצון, אם תרצו. בסיעור מחשבות, אחד החברים נוטל על עצמו את התפקיד הנוסף של נווט ונוטל אחריות מרצון לכוון את הקבוצה.
הנווט מבקש מהקבוצה להתייחס לתחום מסוים בו יש ערפל על הסיבה הטבעית של אירועים, נסיבות או תנאים. ההסברים והרעיונות הכלליים של הקבוצה מושמעים, ומתחיל תהליך השינוי והתזוזה של הקבוצה לעבר הסכמה. זוהי פעילות מתוך בחירה. ככל שהקבוצה הופכת מתואמת יותר, כך התהליך נעשה יעיל יותר וכרוך בפחות מאמץ.
תובנות רבות מושמעות בעוד הקבוצה מתקדמת לעבר הטבע האמיתי של נושא - תפישת הגרעין. כאשר מגיעים לתפישת הגרעין ומנסחים אותה במלים, יש לפתע הסכמה קבוצתית. באופן הגיוני כלשהו תפישת הגרעין עונה או מסבירה את כל אי ההבנות הקודמות של כל אחד. מופיעה ידיעה פתאומית.
התנסות בסיעור המחשבות תהפוך את כל ההסברים שלעיל לבהירים יותר.
{sharethis}
ABP/DCM june 2010
כל הזכויות שמורות 2010, חברת סטארס אדג' הבינלאומית בע"מ. EPC הוא סימן שרות של סטארס אדג' בע"מ. אווטר®, התחדשות®, סיעור מחשבות®, אהבו את האנושות הנהדרת®, חברה פלנטרית נאורה®, סטארס אדג' הבינלאומית® הם סימנים רשומים של חברת סטארס אדג' הבינלאומית בע"מ. כל הזכויות שמורות. מדיניות פרטיות
נקודות המבט המובעות באווטר ז'ורנל אינן מייצגות בהכרח את הדעות של סטארס אדג' הבינלאומית.
